פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום א', יד’ באייר תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
אם הייתי צריכה לתאר את סבי יצחק פאנער במילה אחת הייתי מסכמת אותה במילה האידית הנפלאה אזוי!!כן כל דבר הפליא אותו, גם בגיל 80 היה כנער שמטייל בעולם הזה וכל דבר נראה בעיניו כפלא, וכנשגב.
18:25 (12/05/16) אילנה כהן

לסרטון ביוטיובאת סבי יצחק פאנער פגשתי לראשונה , עם נישואי אמי שרה לבנו עזרא, בביתו, בבת ים ליד המצבה. דירת שיכון קטנה. של שני חדרים. מיד קבלו אותנו בחום סבי וסבתי החדשים ,צפורה ,ובנם, עזרא ,שהיה בן יחיד שחי ולווה אותם מחנות טרנזדיזטריה וגם בקפריסין. הדבר היחיד הקשה באותה פגישה היה לאכול את הכבד עם סוכר שבשלה סבתי החדשה. מלבד זאת הכל זרם טבעי, כאילו ברור שאנו משפחה והם הסבים וסבתות החדשים אבל הטבעיים שלנו. ואנחנו הנכדים היחידים שהיו להם. יצחק פאנער נולד בשנת 1896 בדוברומיל גליציה, בגיל 4 היגר עם הוריו לבוקובינה. עד גיל 10 למד בחדר וסיים את בית הספר העממי ברומניה. בגיל 14 נסע עם אחותו המבוגרת לאמריקה חלה שם מעבודה קשה וחזר הביתה. לאחר שנה והחל בקריירה הספרותית שלו . פרסם שירים בפורווערסט ובעתון צייט-גייסט. ו כשעבר לצ'רנוביץ היה פעיל במועדון הספרותי ע"ש אליעזר שטיינרברג, כתב באופן קבוע בעתון בצ'רנוביץ בשם צייטונג(עתון של העובדים). פרסם שם שירים ופיליטונים. היה בין המייסדים של צ'רנוביץ ארבעטר בלטר (דפי צ'רנוביץ).1928-1930 והיה עורך שבועון סיפרותי הומוריסטי -דער קאנטשיק כששאלתי את אבי ממה התפרנס הסבא הוא אמר לי כמנהל חשבונות בחב' שוקולד. מה שלא נראה לי בכלל מתאים לאופיו היצירתי והרומנטי. והמנותק מחומריות היומיום. מצ'רנוביץ גורשו סבי סבתי ואבי למחנות בטרנזניסטריה. שם הצליחו לשרוד הודות לכך שאבי בהיותו חרט אומן החליף לגרמנים את האותיות במכונות הכתיבה וכך הצליח להשיג קצת אוכל לו ולהוריו. בספר על בוקובינה, מספר יצחק ארצי,על פגישתו עם סבי:" לקראת סוף ביקורי התארחתי בביתו של הסופר האידי יצחק פאנער. התחזית שלו לעתיד היתה קודרת במיוחד. הוא האמין שהגרמנים והרומנים כאחד יחסלו את כל היהודים. על הסף פנה בבקשה אישית. "כתבתי שיר אחרון", אמר, "צוואתי הספרותית היא חזון על ארץ-ישראל. אנא העבר את השיר לבוקרשט. זו בקשתי האחרונה." התרגשתי מאד, אבל חששתי. אם אתפס ויתגלה בבגדי טקסט פיוטי, יחשדו השלטונות שזהו מסר מוצפן ויעצרו אותי כמרגל. לפתע נזכרתי בספרו של היינריך היינה "מסע בהַרץ". כאשר חשש להעביר חומר מסוכן מצרפת לגרמניה עלה בדעתו של המשורר הגרמני רעיון מבריק: "מה שיש בראשי אי אפשר ליטול ממני." הצעתי למשורר האידי ללמוד את השיר בעל-פה. "בבואי לבוקרשט ארשום אותו ואפקידו בארכיון", הבטחתי. שיננתי את שורות השיר שוב ושוב ומסרתי אותו לתעודתו מזכרוני. עד היום חקוקות המלים במוחי. "הרחק מכאן, הרחק מכאן, ישנה ארץ פלאות". אחר כך הגיע השיר ארצה עם אחד העולים. תחזיתו הקודרת של יצחק פאנער התבדתה. הוא ומשפחתו שוחררו ועלו ארצה. במשך שנים שימש כמזכירו האישי של הסופר הדגול שלום אש. כעבור שנים הולחן השיר בידי האמן לייבו לעווין ועד היום שרה אותו בתו הזמרתרות לעווין." מתברר שאת השיר הזה שרה ברבות הימים הזמרת נחמה ליפשיץ..במסגרת ההכנות לארוע לזכרו התקשרתי אליה , והיא ספרה לי שבאחת ההופעות הראשונות שלה בארץ, נגש אליה פאנער, מאחורי הקלעים, בגלל שהתעניין בשירה באידיש. הוא התרגש לשמוע שהיא נוסעת למסע הופעות בארה"ב ושם תיפגש עם הסופרת ורה האקן ובעלה מוניו אותם הכיר היטב מנעוריו בצ'רנוביץ . מוניו הלחין את שיר קפריסין שהוא כתב במחנות קפריסין ושהפך ברבות הימים להמנון המחנה. מאז הפכו נחמה וסבי ,לידידים ונחמה בתור חברה טובה היתה באה לשמור עליו כשהיה חולה. מה היתה התרגשותי כאשר החלה נחמה לשיר לי בטלפון את השיר :וואייט פון : וגם הבטיחה לשלוח לי את מלות השיר!ׁ מששוחררו סבי ובני משפחתו מטרנזדיסטריה, ניסו להגיע ארצה באנית מעפילים אך הוגלו לקפריסין. סבי הפך למנהל האמנותי של תאטרון קפריסין."אידשע קונסטפעארבאנד" ושם כתב לשחקנית מרים זוהר את המחזה הראשון. לזכותה יאמר שהיא אינה שוכחת , ולצערה אין בידינו את המחזה, אבל היא מופיעה בערב בקריאת שני מינאטורות.משהגיע ארצה נשלחו למעברות בבתים ולבסוף עברו לדירת שיכון בבת ים ושם עבד יצחק כמזכיר האישי של שלום אש. ואף הוציא את הספר על ימיו האחרונים של שלום אש."אין זיין לעצטער היים" היה פעיל במועדון בית לוויק, והייתי לעתים מסיעה אותו , או שהיה נוסע באוטובוס מרמת גן. הוא זכה בפרס מאנגר ובפרס סופרי ועתונאי אידיש בשנת 1975. עם מות סבתי צפורה, עבר להתגורר לידינו ברמת גן והיה בא מדי יום כל יום עם סיפור מפתיע נוסף כל דבר נראה פלא בעיניו. בין ספריו שכתב מצאתי את המינאטורות בעברית (אשר הקדיש לי ולאחי "לנכדי אילנה ושלמה למען אפשר להם לקרוא מיצירותי" הוצ' פרץ 1972 והספר "הנייע יידישענ דיכטונ"ג עם הקדמה של פרק נרחב ע"י איציק מאנגר. ככלל השם "איציק מאנגר" היה בביתנו כמעט מילת קודש האמת שאני ואחי שלמה היינו ,בגיל העשרהו לא כל כך סבלנו את השם מאנגר שעלה על שפתותי אבי וסבי בוקר וערב ולעתים היו מפסיקים את הארוחות, מתווכחים ומורידים את הספרים של מאנגר מתוך הספריה של אבי שהכילה 15000 ספרים. ומה התפלאנו שיום אחד הדמות האגדתית , איציק מאנגר ואשתו הגיעו אלינו לביקור בביתנו ברמת גן. אדם גבוה ורזה, עם עיניים מרוחקות ועם חוש הומור, ואבי היה מתרוצץ מגיש לו מאפרה כל רגע. ורץ בחזרה לרוקן אותה על מעלליו של מאנגר שמעתי מסבתי , על כך שהיה מגיע לביתם בצ'רנוביץ באמצע הלילה שיכור ונכנס למיטתם עם בוץ.והארוע "המזעזע" ביותר מכלם הוא שלבר מצווה של אבי עזרא לא הזמינו אותו.,בגלל שסבי וסבתי פחדו מהתנהגותו והתבטאויותיו מול הרבנים. ואכן חרדתם התממשה והוא הופיע ללא הזמנה וכעס בקול רם איך זה שחברו הטוב ביותר לא הזמין אותו לבר מצווה.של בנו. כל מיפגש ומילה שמשו את סבי לסיפור. למשל הזמרת אסנת פז, נכדתה של אחותו בלומה, ספרה לי כשהגיעו לארץ והיא ומשפחתה קבלו ידיעה שהגיעה אניית מעפילים עם והמשפחה עליה . הם נסעו לפגשם בחיפה. כשבקר הסבא אצלם בקיבוץ שער העמקים, נחרד סבי מהצריפים שהם גרו וכתב את הסיפור "שתי תרנגולות" (מתוך מניאטורות עמ' 71) כשפגש את סבי (מצד אמי) יצחק זיידמן וסבתי גיזלה ושמע שאני ואחי קוראים לסבא "זיידע" התפלא מה פתאום קוראים לסבא במצרים זיידעא וכתב את הסיפור "נקודונת" (מיניאטורות עמ' 55). כשנחמה הנדל שינתה את שמה להלנה כעס מאד, מה עוד שעברה לגרמניה ומיד ישב וכתב על נחמה במקום נחמה (והכוונה לעלייתה של נחמה ליפשיץ בארץ. לעמת עזיבתה של נחמה הנדל) אכן עד יומו האחרון היה כותב כתבות לעיתון האידי לעצטע נייס ,וגם שנפטר בשנת 1979, פורסמה כתבה שבוע לאחר מותו שהוא כתב.. בארכיון ההספריה הלאומית של אינדקס העתונות האידיש אינדעקס צו דער ייִדישער פּעריאָדיק הצליח לאתר לי אליעזר ניבאָרסקי, כבר בשיחת טלפון ראשונה למעל 120 כתבות שסבא כתב. <http://yiddish-periodicals.huji.ac.il/> היתה לו מכונת כתיבה , שקבל מיצחק מאנגר ועליה כתב ,וחסך בדפים, מצאתי דפים כתובים בכתב יד, משני הצדדים ומכל הכיוונים..בשנים האחרונות היה מיודד ומאוהב מאד עם הסופרת ורה האקן ,אותה הכיר בנעוריו בצ'רנוביץ הם היו מתכתבים מדי יום, מתקשרים,כשהיתה באה לארץ היה מחכה לה כמו בחור מאוהב בן 17, בתחנת האוטובוס ברח' אבא הלל ברמת גן ..וכשהיה חולה ומתאשפז בבית חולים היה מבקש ומכריח אותי לצלצל אליה והיה אומר היא חייבת לדעת!. (ראו את סיפורי http://www.wol.co.il/magazine/press.asp?categoryCode=9&id=6157 .הסיפור האחרון שרציתי לספר אשר מאפיין את חוסר החומריות של סבי, הוא כשהבאנו לו את הטלביזיה של סבי יצחק זיידמן, , .לא רצינו לעצבו וולא ספרנו לו שהוא נפטר ,אלא שהוא מאושפז בבית חולים,. הוא בשום פנים לא רצה לקבל את הטלביזיה, באמרו :איך זה לוקחים מאדם חולה את החפצים שלו! אני רק מקווה שכפי מלות השיר שלו ""הרחק מכאן, הרחק מכאן, ישנה ארץ פלאות" הוא אכן נמצא בארץ מופלאה.ו שאוהבי ספרות אידישיסטיים ישראלים מכל העולם יקראו ויהנו משירו והמינאטורות הנפלאות שלו, שהן עדיין כל כך עדכניות ומתאימות לדמויות שונות ולמצבים שונים בחיינו ואשר נוגעות ברכות בעצב, במכחול של נוצה עם "נקודונת" של חיוך.. רשימת ספרים "נייע יידישענ דיכטונ"ג עם א. פרענקעל (הקדמה של פרק נרחב ע"י איציק מאנגר.) יאס פארלאג י"ל פרץ 1947 2. אין אייגענעם האַפֿן (תל אביב) : פארלאג י"ל פרץ, 1970. זון און שאָטן: ישׂראל־מאָטיוון (תל-אביב) : פארלאג י.ל. פרץ, 1964. שטריכן צום פּאָרטרעט פֿון איציק מאַנגער תל אביב : המנורה, תשל"ו 1976. שלום אַש אין זײַן לעצטער היים תל אביב : י.ל. פרץ ביבליאטעק, 1958. 6.מיניאַטורות (איבערגעזעצט פֿון ייִדיש) תל אביב : י"ל פרץ, תשל"ב. (1972) על יצחק פאנר בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%A8 . http://www.wol.co.il/magazine/press.asp?categoryCode=9&id=2854לסרטון