פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ו', כז’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
"הקומה השלישית" של דפנה אנגל-מחרז עפ"י סיפרו של הסופר אשכול נבו היא בעיקר הקומה של יונה אליאן-קשת אשר הפגינה אמש משחק מעולה .בנוסף מעניקה ההצגה ראי לחברה הישראלית בתקופה המחאה החברתית וליחסי הורים ילדים .
21:30 (06/06/17) אילנה כהן

ההצלחה של ההצגה נובעת מכך שהיא מדברת אלינו בסביבה האקטואלית שלנו, כשגל המחאה החברתית שטף את המדינה. למשל אישית היכרתי חברים המתגוררים ברוטשילד ,וכמו זוג השופטים במחזה, מאד הפריע להם, הרעש ושהחצר שלהם הפכה לבית שימוש ציבורי למפגינים. יונה אליאן הצליחה בגילום דמותה של השופטת , עד כדי כך,שחברי התקשר אלי היום והודיע לי ששופטת ידועה התראיינה היום בטלביזיה והופיעה בדבריה ואפילו במראה בדיוק כמו יונה בהצגה... מבחינה זו מביאה לנו ה"קומה השלישית" ראי למתרחש בחברה הישראלית ולנתק בין השכבות השולטות והמבוססות לבין הצעירים המתחילים בדרך ללא תקוה לדירה והשואפים לצדק. המחזה מציג בעיקר את הקונפליקט הבין דורי ויחסי הורים ילדים, כאשר הקריירה של ההורים במקרה זה של דבורה השופטת בדימוס (יונה אליאן) ובעלה מיכאל העורך דין, מכתיבה להם את היחס לבנם אדר (אור בן מלך) אותו הם דנים בחומרה על מעלליו. ורואים בו "ילד דפוק" ואינם תומכים בו בעת צרה ובעצם גורמים לניתוק ביניהם. המחזאית והבמאי , היטיבו להציג את הרוח של הבעל המת , הממשיך לנהל את חייה ומחשבותיה של אלמנתו דבורה עד אשר היא פוגשת את המחאה החברתית ואת הפרסומאי אבנר . במידה מסוימת ,טוענת המחזאית ,דבורה שוברת את הטאבו בחברה הישראלית "שאמא לא נוטשת את ילדיה". והיא בעצם מפקירה את בנה. מעניין לציין שדבורה השופטת הקשוחה, בדומה לאשה מוכה , היא כנועה לבעלה, בבחירה בקונפליקט של צייתנות לבעל לעמת תמיכה וסליחה לבן. דפנה אנגל המחזאית ,מציינת שבחרה את הסיפור "3 קומות", בשל השילוב בין האישי פסיכולוגי ללקולקטיבי החברתי ולמהפכה החברתית. ובשל העניין בעיסוק בפגום בנפש האנושית.בראיון לאבישי מילשלטיין , ציינה ,כי נבו הסופר העניק לה חופש אמנותי מלא. אשכול נבו מספר כי הוא השתתף בהפגנות של המחאה החברתית וקיים מיפגשים פתוחים וסדנאות לקהל בשדרות רוטשילד. ובעקבות כך פתח בסדנאות סבלנות. לטענתו המחאה שינתה את חייהם של אנשים רבים בחברה הישראלית ותרמה רבות להעלאת הנושא של הסדר החברתי והכלכלי. ההצגה המלווה בדרמה ובנקודת המפנה של הגיבורה הראשית, היא בעלת קצב ועוברת בעזרת התפאורה הגמישה, מסצנה לסצנה- מהבית הסטרילי של עורך הדין והשופטת -לשירת נערי המחאה בשדרה. המשחק המעולה של יונה,של אילן דר בדמות רוח הרפאים של הבעל ,ושל בנם המורד אדר, אותו מגלם אור בן מלך. מציגים בצורה ריאלית את הקונפליקט החברתי והבין דורי. מן הראוי גם לציין שהבמאיות של ההצגה הן הצעירות מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי, אשר זו להן עבודת הבימוי הראשונה ,היטיבו לתת במה לקונפליקטים ולמחשבות של ה"מבוגרים". לסיכום מחזה המעורר עניין ומחשבות, על נושאים אוניברסליים של חברה, משפחה ופרט, בחברה התוססת שלנו, ובהחלט מומלצת. "הקומה השלישית" מנגישה לנו אמנם ע"י דמויות קלישאיות, את הבעיות בזכוכית מגדלת . כפי שכבר טולסטוי אמר "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו ,כל משפחה אומללה בדרך שלה" למרות אומללות המשפחה , ההצגה אינה טרגדיה ואינה משרה רוח נכאים, אלא בבחינת דרמה המטובלת בהומור קל. 8 בציון סולם נש"ר. ואל תשכחו להצטייד בתכניה אשר מביאה ראיון עם הסופר והמחזאית, ראיון עם שופט ופסיכולגית מילות שיר המחאה ואפילו מתכון פלפלים ממולאים של יונה אליאן.... **************************************************************************** "הקומה השלישית" מחזה על פי סיפורו של אשכול נבו מאת דפנה אנגל-מחרז , בית לסין. בימוי: מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי, ליווי אמנותי: גלעד קמחי, תפאורה: שי אהרון, תלבושות: עפרה קונפינו, מוסיקה: רועי ירקוני, תאורה: זיו וולושין, תנועה: עמית זמיר משתתפים: יונה אליאן-קשת, אילן דר, יורם טולדנו, אור בן מלך, שלומי טפיארו/מעין רחמים, יפעת מאור, דניאל מייזלר, אנה סנגר, אביב פנקס, ישראל