פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ה', כט’ בתשרי תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 
המהוללת של תאטרון חיפה הצליחה לתת לנו שעה של צחוק וגם אמפתיה עם אשה הנלחמת בכל כוחה להיות זמרת, למרות הבקורת וזיופיה הצורמים וה עם קוזמה הפסנתרן המלווה שלה הלומד למרות הכל להעריכה.
21:08 (15/07/17) אילנה כהן

כמה שהסיפור הזוי הוא מבוסס על סיפור חיים אמיתי של פלורנס פוסטר ג'נקינס. בניו יורק של שנת 1940, הייתה זמרת אופרה אחת שכולם רצו לצפות בהופעה חיה שלה. ג'נקינס נודעה בכינויה "הזמרת הגרועה בעולם" והצליחה בעקשנות ובהתעלמות מהביקורות, להופיע בקארנגי הול בניו יורק ,ולמלא את האולם עד אפס מקום. כך הצליחה פלורנס, בעלת קול סופרן צורמני ביותר, להיות אישה מאושרת ושמחה בחלקה, ולחיות עד סוף ימיה בבועה ורודה של אשליות . סיפור המחזה נפתח בשנת 1944 כאשר קוזמה, פסנתרן צעיר ורעב, אותו מגלם באופן נפלא עידן אלתרמן, מגיע אל מגוריה המפוארים של פלורנס בשדרה החמישית כדי להיבחן לתפקיד המלווה המוזיקלי שלה. קוזמה האומלל נאלץ להתגבר על רתיעתו הטבעית מקולה המצמרר של המיליונרית השאפתנית על מנת לקבל את העבודה הנכספת. בהדרגה הוא לומד להכיר ולאהוב את דמותה הססגונית בעלת הלב הענקי של האישה השמחה והזיפנית ביותר שנודעה לאנושות. למרות קולה הצורמני, וסטיותיה מהמנגינה המקורית היה לג'נקינס מועדון קבוע של מאזינים מהחברה הגבוהה בניו יורק מביניהם קול פורטר , אנריקו קארוזו , והמשורר וילאם מרדית ועוד. הופעותיה היו סגורות לקהל הרחב ונמכרו רק לחברי המועדונים שלה. להופעתה בקארנגי הול בשנת 1944 נמכרו הכרטיסים שבועות מראש ואלפיים איש שהגיעו לא הצליחו להכנס. חמישה ימים אחרי היא נפטרה במלון הדירות המפואר במנהטן. ניצה בן צבי, מנכ"לית תאטרון חיפה ,תוהה האם סיפורה של ג'נקינס הוא מבשר של דור הריאליטי וסופה של התרבות הגבוהה או סיפור של חובבנות שיכולה להתקיים לצד המקצוענות ואף לתמוך בה בנדיבות מבלי שאחת לא תאיים את רעותה?. יהיו המניעים אשר יהיו, אנו עדים לכך שסיפורה של ג'נקינס, ממשיך להלהיב את הקהל במחזה שהוא הצלחה בינלאומית, ובשני עיבודים שונים לסרטים שיצאו בשנה שעברה בצרפת ובארה"ב. משה נאור ,המנהל האמנותי, טוען שסיפורה של פלורנס מפתה אותנו לצחוק, לגחך ולהתענג ברשעות על המופרכות של שגיונתיה אך הבחירה היא בידינו ולבחור בדרכו של קוזמה. כמו התמקדותו של המחזה בדמות קוזמה וההשפעה התהומית שהיה לה על חייו . ואכן כקהל אמנם צחקנו כשליאורה ריבלין שרה בקול צורמני את חליל הקסם אבל עברנו גם לרגשי אמפטיה במקום ציניות ולחמלה מהולה בהערכה. מסוייגת כמובן. ליאורה ריבלין מצליחה מחד להצחיק את הקהל בשירתה הצורמנית (אולי לא במידה גרוטסקית מספיק לטעמי), ומאידך להביא לקהל את הנאיביות והיכולת של ג'נקינס לחיות בבועה האשלייתית שלה. עידן אלתרמן במשחקו המצוין , מצליח להעביר לנו את דמותו של הפסנתרן קוזמה מקמון ולהעצים את דמותה המגוחכת של ג'נקינס, בהבעות פניו בלבד הבאות כתגובה לשירתה וליציאותיה של ג'נקינס. יעל לבנטל מגלמת 3 תפקידים, העוזרת הספרדיה, המגדפת את ג'נקינס בספרדית כשהאחרונה בתמימותה אינה מבינה, בתפקיד חברה מנהלת, וכנציגת ארגוני נשים המבקרת בצביעות ובפלצנות את ביצועיה המחרידים של ג'נקניס. את שלושת הדמויות מציגה לבנטל בחן ומצליחה להפכן למגוחכות בעצמן. את המחזה כתב פיטר קווילטר, מחזאי אנגלי שמחזותיו תורגמו ל-27 שפות. קווילטר מספר כששמע את ההקלטות שלה בחנות האופרה הלאומית האנגלית כלם בחנות הסתובבו וצחקו. לדעתו למרות שזה סיפור אמיתי הוא מהווה מעין אגדה מדהימה שגורמת לאנשים לצחוק מייד מהאבסורד הכללי. אישית התגלגלתי מצחוק במשך כל ההצגה, במיוחד מהבעות פניו של עידן אלתרמן, אשר שיקפו כל כך את האבסורד והשירה הגרועה של ג'נקינס, וגם הצלחתי להתחבר אליו בתהליך החמלה והערצה שהוא רוכש אליה . ההצגה שזורה בקטעי סרטים מהופעותיה של ג'נקינס והמועדונים המוסיקליים בניו יורק מאותה תקופה, כולל הקלטות ווידאו. מה שמעשיר ומעביר אותנו לאווירה ולמקומות התרחשות. התלבושות הססגוניות ואקסטרה-בגנטיות שעוצבו ע"י יובל כספין מוסיפות גם הן לאווירה ולגרוטסקיות. לא נותר לנו אלא להלל את המהוללת של תאטרון חיפה. הצגה מצחיקה ומהנה אשר מצליחה לעתים להכניס אותנו לבועת תמימות ושגעון ואמפתיה. ****************************************************************************************** המהוללת/ תאטרון חיפה. מאת: פיטר קווילטר, תרגום: רנה ורבין, בימוי: נועה רבן משתתפים: לאורה ריבלין, עידן אלתרמן, יעל לבנטל תפאורה: לילי בן נחשון, תלבושות: יובל כספין, תאורה: חני ורדי, מוסיקה: אבי בנימין, כוריאוגרפיה: עומר זימרי, פסנתרן:בוריס זימין, וידאו ארט: נמרוד צין, ע. במאי: אסף פרידמן,הדרכת שפה ודיבור בספרדית: רון ריכטר, הדרכה קולית: יניב ברוך, ע. מעצב תלבושות: שלומית פניכל. .