פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ש', כט’ בחשון תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 
האם האהבה היא חופשית? ועל מהפכות נשים פרק מתוך "פאני וגבריאל", רומן מאת נאוה סמל, הוצאת כינרת זמורה ביתן, 2017
09:14 (26/08/17) אילנה כהן

אווזים חיים לא ראתה פאני מאז שפרצה המלחמה הגדולה. הצלפים הרוסים על גדת הנהר ראו בהם מטרות לאימוני ירי, ואלה ששרדו את המטווח נשחטו בידי החיילים האוסטרים הרעבים בגדה ממול. היא התעודדה מעט מהרוחות החדשות המנשבות ברוסיה. רספוטין נרצח בידי קושרים ובראשם הנסיך יוסופוב, דיווחה אחותה הצעירה ליזי. המעצר הדרמטי של הצאר ניקולאי השני ובני משפחתו הלהיב אותה הרבה פחות ממחאות הנשים ברוסיה נגד המלחמה. לאות סולידריות, החליטה אף היא לארגן הפגנה, אבל קודם הוסיפה ליזי לשמה את השם "ברטה", לכבודה של הסופרת הנערצת עליה, בֶּרְטָה פון-סוּטְנֶר. לכל מי שהיה מוכן לשמוע וגם למי שלא, סיפרה ליזי בהתלהבות על זו שחיברה את הרומן "הניחו את הנשק" והקדישה את חייה למשימה למנוע מלחמה. ברטה אף עוררה את מצפונו של ממציא הדינמיט אלפרד נובל ושכנעה אותו לתרום סכום נכבד לפרס שיעודד שלום ואחווה בין העמים. מעכשיו, למי שקרא לה "ליזי" בלבד, היא הפנתה את הגב. ההפגנה התקיימה לא הרחק מהנהר, כדי שקולן של הנשים יישמע גם מעבר לגבול. נכחו בה שלושה בלבד – פאני ביניהן – אך למרות מיעוט המשתתפים, ליזי-ברטה לא איבדה את תקוותה כי הרוח החדשה נמצאת ממש מעבר לפינה. אם כל הנשים בעולם ירימו קול זעקה, כמו ליזיסטרטה ביוון העתיקה, אולי יש סיכוי ממשי למהפכה. את המחזה של אריסטופנס גילתה בעקבות העניין של אחותה הבכורה במיתולוגיה, ואף הוסיפה לנאומה בהפגנה דרישה לסלק את "ברוך שלא עשני אשה" מברכות השחר. השלישי שהצטרף להפגנה היה נער שביקש רשות לנאום על זכויות הפועלות וציטט קטעים מה"קפיטל" של קרל מרכס. "איך זה שאתה לא בצבא?" שאלה פאני. הנער סיפר כי הצליח להתחמק מחובת הגיוס בעזרתו של קלמן-זליג הירש ורגלו הצולעת. הוא יהיה חייל בצבא הפועלים החדש, הכריז והחל לשיר את "האינטרנציונל". "זה יהיה הקרב האחרון שלנו, קרב מכריע. די לרצונם של מלכים ועריצים לסמם אותנו בעשן המלחמה. נבנה עולם חדש משלנו." היה לו קול דקיק, כאילו עדיין לא התחלף ועדשות משקפיו העגולים התכסו בדוק. זה היה הבולשביק הראשון שפאני פגשה. למרות שחשבה כי נמצא מחזר מתאים לאחותה הצעירה, הוא בחר להרעיף דווקא עליה חיוכים פתיינים. "אני לא מהפכנית," הודיעה. "אני אלמד אותך." הוא הסיר את משקפיו כדי שתבחין בכחול עיניו. פיצוי על עורו הנקבובי שהיה מנוקד בפצעוני בגרות. "תחזור הביתה, ילד." למרות שפאני לא היתה מבוגרת ממנו בשנים רבות, היא הרגישה קשישה. עייפה ממכירת בירה בדרכים ומזוועות המלחמה. הציפייה לשובו של גבריאל – דווקא זו, התישה אותה יותר מכל. מדוע היא ממשיכה לרדוף אחרי רוח רפאים? אולי רק כדי לשמור על שארית כבודה היא מתעקשת לברוא לעצמה צלע של חלום. אם זאת אהבה, אולי מוטב לא לאהוב בכלל. לא, לא. היא לא תרים ידיים ולא תרפה. יום יבוא והיא תשמע את גבריאל מכריז "זאת האשה שלי." ליזי-ברטה התערבה. "להפגנה הבאה תביא עוד חברים, קומראד. ובמיוחד חברות. אל תשכח לגייס אותן למאבק." הנער שאל האם ידועה להן דרך שבה יוכל להבריח את הגבול. אומרים שהחבר לנין עושה את דרכו מגלותו בשווייץ בקרון רכבת מיוחד, והוא רוצה להמתין לו ברגע ההיסטורי. "חברות. אולי תעברו לרוסיה ביחד איתי? יהיה לכן מקום של כבוד במהפכה." "אתה בטוח?" שאלה ליזי-ברטה. האם יש לאשתו של לנין מקום בזכות עצמה? הבולשביק הקטן התרשם מהעובדה שליזי-ברטה כבר ידעה את שמה, נַאדֶּזְ'דַּה קְרוּפְּסְקַיַה. "אם תצטרפו אלי, יהיה לכן אפילו יתרון. שתי נשים לגבר." קולו הדקיק התנשא בצחוק. הוא שלף משקפת, הצמידה למשקפיו והחל לתכנן את חציית הנהר. פגר של אווז צף על פני המים. סבכי עלים וענפים נדבקו לנוצותיו והוא הסתחרר במערבולת. "אולי שני גברים לאשה אחת!" התריסה פאני. "אין לי בעיה לחלוק אותך, חברה. את נשואה?" את רגלו האחת תקע במים, בוחן את העומק. "היא מאורסת," הודיעה ליזי-ברטה, "הגבר שלה נעדר." "כנראה שלא נשארו גברים בעולם, חוץ ממני. קחו אותי, חברות. אני ההזדמנות האחרונה שלכן." הנער נכנס לתוך המים שהגיעו כבר עד מותניו. מתנועתו נהדף פגר האווז. העלווה הרועדת וכתמי האור הסוו את פצעוניו ושיוו להם מראית של זיפי זקן. לרגע הוא נראה כגבר. הוא הסיר את משקפיו והושיטם לפאני. "ואיך תראה משהו?" שאלה. "אל תדאגי. שם..." – הוא הצביע לעבר הצד הרוסי – "יהיו לי עיניים חדשות." היא הזהירה אותו לבל להפוך למטרה חיה לצלפים. רוסים, אוסטרים, כבר אי אפשר היה להבדיל מי הוא מי. "הם יותר קצרי רואי ממני. לחיי האהבה החופשית בעולם החדש!" הנער זינק קדימה ופצח בתנועות שחייה. אחר כך צלל ונעלם. שום תנועה לא נראתה על פני המים ופאני עצרה את נשימתה עד שהגיח ראשו במרחק, מתיז בועות. אהבה חופשית? אמרה לעצמה, הרי זה דבר והיפוכו. כמו לומר "כיעור יפה". אהבה אינה אלא ריחיים על הצוואר, כאזיקי שמשון במקדש פלישתים. וכי היא בחרה לאהוב? היא הסוהרת של עצמה. מחשבה מנוגדת בתכלית עברה בראשה של ליזי-ברטה. אהבה חופשית זה החופש לאהוב את מי שאת רוצה. שום שידוך שמסדר אבא ולא זיווג שנקבע בידי איזו עריצות עליונה בשמים. לאהוב גבר. לאהוב שניים, ואפילו יותר. לאהוב אשה! למה לא?