פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ו', כז’ בכסלו תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
ההצגה "חיות המחמד" של המחזאי פרנסיס בהפקת תאטרון בית לסין עם משחק מעולה של רמי נויברגר, דב נבון ,נתי קלוגר וירדן גוז, מבטיחה הנאה צרופה של סיטואציות הזויות, בהומור מעודן וגם מעורר מחשבה ובקרת על התנהלותו בדידותו וחולשותו של האדם בחברה המודרנית.
14:25 (21/09/17) אילנה כהן

פרנסיס ובר הוא מגדולי ההומוריסטים בצרפתי יוצר "הבלונדיני עם הנעל השחורה", "נודניק עם רשיון", "חברים בלי מזל" "נודניק" "ולצאת מהארון"ועוד. בימים אלו מחזהו "חיות המחמד" מועלה ע"י תאטרון בית לסין. כבר בקטע הפתיחה אנו עדים לסיפור המעשה של הנרי, עיתונאי המביא דג זהב לאשתו הקרייריסטית כריסטין המבקשת כלב יורקשייר, כפיצוי על אי הבאת ילדים. קניית דג הזהב ע"י הנרי אינו רק ביטוי לציניות ולחוסר התקשרת בינו לכריסטין ,אלא גם לכמיהה לתיקון היחסים והרגשות. בין הסיטואציות המגוחכות שמתעוררות כתוצאה מקניית דג הזהב והשנינות והצחוק שהם מעוררים מסתתרים מוות רגשי, ניתוק, מחנק, פחד מקרבה, כאב ובדידות עמוקה. כך הופך הדג במחזה, לחבר שניתן לשפוך את רגשותיו אליו, לקלף מיקוח ואף לפסיכולוג. מקשיב ומרגיע, המעיד על ניכור האדם בחברה המודרנית.פרנסיס ובר מציין שהרעיון למחזה עלה בראשו כאשר התברר שדג הזהב הוא חיית המחמד הנמכרת ביותר בצרפת. מה שמעיד עד כמה מנוכר רגשות האדם בחברה שמרגיש את בדידותו אך מוכן להשקיע מעט בטיפול וברגש . הדגים במחזה משמשים כאמצעי להפקת מונולוגים מפי הדמויות . כשם שישנם מונולוגים בטרגדיות ובקומדיות של שקספיר, פרנסיס ובר עושה באמצעות הדג, ניסיון מעניין המאפשר לדמויות הראשיות לשאת מונולוגים . כאשר המונולוג אמצעי של הדמות לביטוי רגשות מחשבות . בעוד שהדג מאפשר לדמות לשאת מונולוג ,הדו שיח ,המתקיים כביכול, עם הדג יש לו משמעויות נוספות. מה גם שהשימוש בדג מאפשר להפיק ולמסור לצופים מידע על מה שמתרחש אל מחוץ לבמה מעניק למחזה דינמיות. במחזה "חיות מחמד" נמצא שימוש באלמנטים של "קומדיה של טעויות" השקספירית, למשל כאשר כריסטין חושבת שהנרי גילה את בגידתה עם הטייקון מהקווקז, בעוד שהנרי חושב שהיא גלתה את בגידתה עם דוניה מהקווקז כמובן!. אי אפשר להימנע מלציין שלמחזה יש קונוטציות סטריאוטיפיות למקצועות וסטטוסים ומוצא. כגון הלעג לז'אן פייר המובטל, אבל גם לבעלי המקצועות העתונאי, המעצבת ולפסיכולוג אשר אשר דג ממלא בעצם את תפקידו וכמובן נערת הליווי היא מהקווקז . והשאלה היא אם ובר יצר את הדמויות הסטריאוטיפיות כדי ללעוג ולהוכיח את הקהל על דעותיו הגזעניות . אלמנט תיאטרלי נוסף שנמצא במחזה הוא אלמנט ההפתעה. למשל כאשר ז'אן פייר מביא את דוניה הרוסיה ,שמתברר שהיה לה סטוץ' עם הנרי והילד חייב להיות שלו. המאהב של כריסטין חייב להיות מהקוקז ועוד. למרות שחלק מההפתעות והסיטואציות הזויות, הקהל יכול אולי לצפות, צחקנו והקהל שמלא את האולם הגיב ברעמי צחוק לאורך כל ההצגה. לסיכום חיות המחמד של פרנסיס ובר (בעצם רק שני דגי זהבJ ),אשר הגיעו לתיאטרון בית לסין, בבימוי קולח וקצבי של אלון אופיר ובתרגומו המבריק של אלי ביז'אווי, במשחק מעולה של רמי הויברגר ודב נבון ,הצליחו להעביר אותנו שעה ועשרים דקות של הנאה צחוק ,תובנות חברתיות בשנינות ובחן. ********************************************************************************************* "חיית מחמד"- תאטרון בית לסין מאת פרנסיס ובר בימוי: אלון אופיר תרגום: אלי ביז'אווי תפאורה ותלבושות: אורנה סמורגונסקי מוסיקה: שמוליק נויפלד תאורה: ראובן וולנר משתתפים: רמי הויברגר, דב נבון, נתי קלוגר, ירדן גוז

 
רמי הויברגר ,נתי קלוגר
חיות מחמד בית לסין
כפיר בולטין צילום
חיות מחמד בית לסין
רמי הויברגר, דב נבון.
צילום כפיר בולוטין.