פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ג', כט’ בטבת תשע”ח
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 
לקראת יום השואה שלוש תערוכות חדשותייחודיות במוזיאון בית לוחמי הגטאות." ורשה היהודית - רוח האדם", "תערוכת הילדים היהודים והצוענים ההולנדים שנרצחו ", ו"תערוכת אייכמן".
15:42 (12/01/18) אילנה כהן

תערוכת קבע חדשה "ורשה היהודית – סיפור על רוח האדם", התערוכה מתפרשת על שלושה חללי תצוגה במוזיאון: "העיר ורשה", "כיבוש" ו"גטו".מציגה את החיים העשירים תרבותיים של הקהילה היהודית בבירת פולין טרם תקופת השואה ובמהלכה, הכיבוש והגטו. פרק לא מוכר זה בהיסטוריה של יהודי ורשה מוצג באמצעות עדויות מקוריות הנחשפות לראשונה קהל הרחב, לצד מיצגים אינטראקטיביים וסרטים בגילומם של שחקנים בני זמננו. בתערוכה יומנים, מכתבים, צילומים, קטעי סרטים וחפצים שכעת נחשפים לקהל הרחב, רבים מהם מארכיון בית לוחמי הגטאות,ביניהם פריטים מ"אוסף קורצ'אק", מאוסף תנועות הנוער הציוניות ועדויות מהארכיון המחתרתי "עונג שבת". בתערוכה מוצגת ורשה כעיר פוליטית, אמנותית, תרבותית, החיים העשירים לפני הכיבוש וההרג, כדי שנבין כמה היה האבדן. ומה שהחברה היהודית הפסידה. גם הסיפור של הכיבוש , תוהו ובוהו ,החיים בגטו , הנסיון ליצור סולידריות, הזווית מתוך הסיפור היהודי ולא מבחוץ. התערוכה מבקשת להתמודד עם הצורך לקרב את סיפור העבר אל הדור הצעיר, עושה זאת באמצעות הצגת עושר החיים היהודיים לפני המלחמה והמחשת מורכבות החיים בגטו. באמצעות מגוון עדויות של אנשים ובעלי בתפקידים שונים, מביאה התערוכה דמויות מפתח מאותה תקופה המיוצגות על ידי שחקנים המציגים את העדויות והיומנים כלשונם. כבר בכניסה מורגשת תחושת הרחוב הורשאי המועברת בחלל באמצעות מיצג וידאו-ארט המציע מפל של דימויים, מתוך סרטי משפחה, סרטים המראים את נופי העיר וסרטים המציגים פעילות קהילתית ותרבותית בה. זהו מונטאז' שמנכיח את אורחות החיים בעיר ומאפייניה. פס הקול המלווה מוקד זה מביא את רעשי העיר: כלי רכב וחשמליות, קולות המולה, ולצדם מוזיקה וקטעי חזנות. המוקד עוטף את המבקר במראות וקולות שזה מכבר נדמו. חשיבותו של מוקד זה היא בכך שהיהדות מוצגת בצדדים בהם היא מעורה בתרבות הכללית וגם בייחודיותה, והלוקחת חלק פעיל בעיצובה של העיר בכל התחומים. בחלל ורשה היהודית בין שתי מלחמות העולם מוצגים התרבות הרבגונית, היצירה הרוחנית, והתסיסה הפוליטית. 4 זרמים בולטים ביהדות ורשה מוצגים באמצעות צילומים, קטעי סרטים, עדויות ופריטים בני התקופה: הזרם היהודי אורתודוקסי, תנועות הפועלים היהודיות, הזרם הציוני והיהודים שדבקו בלאומיות ובתרבות הפולנית. חלל תצוגה אינטראקטיבי מציע חשיפה להווי ומסורת יהודיים, וליצירה תרבותית יהודית עשירה בוורשה שלפני השואה: קולנוע ותיאטרון, עיתונות וספרות (אינספור כותרים יהודיים בפולנית, עברית ויידיש), ספרות כגון שלום אש עוד ושירה ומוקד ספורט המציג את "יהדות השרירים". החלל "כיבוש" מתמקד בהשפעת המצור, ההפצצות והכיבוש הברוטאליים על הרס תשתיות מנהיגות, חברה ומשפחה, לצד מראות הבריחה ותופעת הפליטים. החיים תחת הכיבוש מוצגים כשרשרת של גזרות ופגיעות הולכות וגוברות כלפי האוכלוסייה בכלל וזו היהודית בפרט. התמונות והסרטים הם של ז'וליאן בריאן, צלם אמריקאי ששהה בורשה באותה תקופה ,צילם והבריח את הצילומים מתחת לבגדיו וחזר לורשה ב-1945 ומצלם את ההרס באותם המקומות. הסרטים מוקרנים על מסכים ועל קירות ורצפת המוזיאון , הקולות והיריות ונפילת הבניינים מעצימים את תחושת זירת הקרב. חלל הגטו ממחיש את החיים תחת עול הכיבוש והבידוד במהלך קרוב לשנתיים, בין אוקטובר 1940 ליולי 1942. בחלל מוצגת הדרך בה חוו בני התקופה את האירועים המתרגשים עליהם, מבלי לדעת מה מתרחש מחוץ לחומות ומבלי להבין מהי מטרת הכובש הגרמני ומה ילד יום. באמצעות מגוון עדויות וקטעי יומנים שנכתבו במהלך האירועים ובסמוך להם מוצגת הוויית חיים מורכבת, קשה ומרתקת. אולם זה מוקדש לגירוש בני הקהילה היהודית אל הגטו ולפירוק והרס של דפוסי החיים שנרקמו ב-600 שנות קיום יהודי בוורשה. משמעות הגירוש אינה רק סבל ושבר אישי ואנושי, אלא גם שבר תרבותי הבא לידי ביטוי בהתמוטטות והתפרקות של התפיסות והאמונות בדבר מקומו של היהודי באירופה, ומקומו של האדם בחברה הקולות של אנשי הגטו עצמם חושפים שאלות מוסריות רבות, כדוגמת הפערים העצומים בין עשירים לעניים בגטו, כשמנגד בולטים גילויי עזרה הדדית וסולידריות בהתנהלותם של ועדי הבתים ובמפעל המטבחים הציבוריים, כמו גם שאלות הקשורות בשמירה על מצוות הדת ועל קיום השבת והחגים היהודיים. כך מתחדדת למבקרים שאלת התגובה הנכונה לידיעות על רצח יהודים במקומות אחרים. ייחודה של תערוכה זו הוא בכך שהיא מספרת את הסיפור מבעד לעיניהם של היהודים שחיו לפני השואה ובמהלכה, על חיי היום יום שלהם, אמונותיהם ומאבק ההישרדות שניהלו. רק בדרך זו ניתן להבין את היש העצום שחרב ונמחק עד היסוד בימי השואה. התערוכה מייחדת מקום מרכזי למספר דמויות מפתח שלהן מעמד חשוב באתוס של "הבית" – בית לוחמי הגטאות: המשורר יצחק קצנלסון, יאנוש קורצ'אק איש החינוך והרוח, עמנואל רינגלבלום מנהל ארכיון "עונג שבת" בגטו, וכן - צביה לובטקין ואנטק צוקרמן, ממנהיגי המרד וממייסדי הקיבוץ והמוזיאו מה שמעניק למבקרים יתר התחברות ומהימנות לסיפורם. אנו כצופים רואים על המסך תמונות הדמויות האמיתיות, וחשופים להתרחשויות בגטו ובמקביל שחקן או שחקנית המספרים את הסיפור של הדמות אותה הם מגלמים. בדרך זו אנו מתקשרים לדמות ומרגישים שהיא אמיתית, ומתחברים לחיים ,לגזירות ולדילמות שעוברות על הדמות. מרשים מאד לראות עד כמה כל התנועות והזרמים (מתבוללים, אורתודוכסים, בורגנים וסוציאליסטים), נאבקו על חינוך ילדיהם גם בזמנים הקשים ביותר בגטו, כשילדים מתו מרעב . זאת מתוך אמונה שכך יפתחו בפני הדור הבא אפשרויות לחיים טובים יותר. נדהמנו לגלות את גילויי הסולידריות והאחריות שבארגון ה"עזרה עצמית" של פליטים לפליטים בעיר הכבושה ובגטו. ועד כמה אידאלים חברתיים שטופחו ומומשו אז הם אקטואליים, כמו הרעיון החלוצי אקטיביסטי . התערוכה מתמקדת בורשה כמיקרוקוסמוס לסיפור השואה והמרד. מוצגים בה החיים היהודיים הרב גוניים בעיר לפני השואה, ההתמודדות היהודית עם מוראות הכיבוש הנאצי ועם החיים בגטו ורשה, הגטו הגדול באירופה. טל קובו, אוצרת התערוכה (ורשה לפני) מציינת כי הביקור בתערוכה מהווה הזדמנות להתנתק מתמונות הזוועה שבהם אנו מורגלים כמבקרים בתערוכות שואה, ולגלות מורכבות והתפתחות בתוך הוויה שנדמה שהיא אחת. עם תום המלחמה היגרו יהודים למקומות שונים בעולם, חלקם הגיעו לארץ ישראל. הזרעים שנזרעו בנפשם כילדים במסגרות בהם חונכו הרבה לפני פרוץ המלחמה, בתנועות הנוער הציוניות, בהכשרות, התפילות בבתי הכנסת למען היישוב בארץ ישראל, אגודות הספורט והעיתונות דוברת העברית – כל אלה שיחקו תפקיד בבחירה לעלות ארצה ולסגור מעגל חיים שלם, משבר נורא וחזרה לחיים ולצמיחה". "את התיעוד ההיסטורי הקשור במלחמת העולם השנייה רובנו מכירים מביקור במוזיאוני שואה אחרים. תערוכה זו היא סיפור של חיים, בעוד שאנו רגילים לשמוע סיפור על כיליון. כאן ניתנת במה לפרק שלא מוצג בדרך כלל – החיים והשנים הסוערות שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה, על תסיסתם ומורכבותם. בתערוכה אנו מציגים מן העושר הזה, שלא הרבה נשאר ממנו בתיעוד. תערוכת הילדים היהודים והצוענים שגורשו מהולנד ונרצחו, 1945-1942 תערוכה חדשה המוצגת בתאטרון היא לזכרם של הילדים היהודים והצוענים שגורשו מהולנד ונרצחו בין השנים 1945-1942. יותר מ-19,000 ילדים מתחת לגיל 18 גורשו מהולנד ב-102 טרנספורטים. רק מעט יותר מ-1,000 מהם ששרדו. כמעט 18,000 ילדים נרצחו. התערוכה מבוססת על ספר באותו שם מאת חוס לאוטרס ואלינה פנווארד, הוצגה באמסטרדם בשנת 2012 בהפקת מחלקת התערוכות של ארכיוני העיר אמסטרדם. לאחר שהוצגה התערוכה באמסטרדם, נאספו עוד כ-700 שמות של ילדים שלא היו ידועים ופרטים חדשים על חלק מילדי התערוכה. החיפוש אחר חומרים חדשים אינו בא אל סיומו. מקור העיקרי של המידע הוא מרישומי הטרנספורט של הגרמנים ,אליהם הובלו הילדים ומשפחותיהם למחנות השמדה. למרות שמטרת התערוכה היתה גם להנציח את הילדים הצוענים ,הצליחו האוצרים למצוא רק תמונה אחת של ילדה צועניה. כנראה בגלל שצוענים פחות הצטלמו ואולי בגלל נדודיהם . אוצרת התערוכה בישראל: יערה גלאור מדגישה כי כל הילדים האלה היו יכולים להיות כיום בין החיים. היו יכולים להיות להם ילדים ונכדים.אבל לא נשאר להם זכר. ניתן עדיין לאתר את שמותיהם, את שמות הוריהם, את שמות אחיהם ואחיותיהם, את מקומות מגוריהם. התערוכה מנסה לתת להם פנים ותווי אופי מיוחדים אבל אם הם נהנו לשיר או אם הם אהבו כדורגל אך לא כרוב, זאת לא נוכל לדעת. תצלומים של 3,000 מילדים אלה השתמרו ומוצגים בתערוכה. במבט ראשון נראה שמדובר בתצלומים רגילים, תצלומים של ילדים רגילים, אלא שהפעם מקושרים ילדים אלה לטרנספורט שייקח אותם אל מותם. וזה משנה את כל התמונה. התצלומים מוצבים בארונות זכוכית בכמעין תיבות עץ, במספר טורים, התמונות של הילדים התמימים , אשר חלקם מצולמים בתמונות משפחתיות עם אחיהם ,לצד תאריך ומחנה ההשמדה וגילם הרך,והדממה שבאולם קורעת את הלב, כשמעל בקיר המרכזי ממול מוצגים על מסך גדול שמותיהם של 17,964 הנרצחים, מקומות מגוריהם, המקומות והתאריכים שבהם הם נולדו ונספו. יערה מציינת כי התערוכה אינה יכולה להשיב להם את זהותם. יחד עם זאת הגרמנים, שביקשו למחוק כליל את עצם קיומם, לא השיגו את מטרתם. הילדים שוב נראים לעין. תרומת התערוכה בכך שהיא מעניקה מעין "שאר חיים" לילדים שליד תמונותיהם :תאריך הלידה ,עיר הולדתם ,תאריך הגירתם ומחנה ההשמדה. בנוסף לכך מציינת האוצרת שהתערוכה מהווה קול קורא למבקרים ולאחרים להוסיף מידע ,תמונות וסיפורים על ילדים נוספים. יש לציין כי התערוכה היא תערוכה זמנית במוזיאון לוחמי הגיטאות. למרות שבקרתי במספר תערוכות העוסקות בשואה התערוכות הללו הן ייחודיות . הקונצפט של הצגת החיים בורשה,והשימוש בטכנולוגיה להמחשתם,בתקופות השונות ,ע"י הצגת תמונות, סרטים והשחקנים "המדבבים ומציגים " את הדמויות הצלחתי להתחבר למצבים ולארועים ולדילמות . לסיכום מומלץ מאד לא להחמיץ את הביקור ,להתרשם משלוש התערוכות, תערוכת ורשה היהודית ,תערוכת הילדים ההולנדים והצוענים שנרצחו וגורשו, ותערוכת אייכמן, שייפתחו כולן ביום השואה. מוזאון "בית לוחמי הגטאות" בקיבוץ בית לוחמי הגטאות פועל בימי ו' בשעות 9:00-13:00 (כולל סיורים מודרכים בשעות 9.30, 11.30), ובימי א'-ה' בשעות 16:00-9:00. למידע נוסף: 04-9958020 , www.gfh.org.il

 
תערוכת הילדים ההולנדים היהודים והצוענים שנרצחו
צילום יעקב מדר.
יערה גלאור תערוכת הילדים היהודים והולנדים שנרצחו.
צילום אילנה כהן.
תערוכה ורשה.
צילום אילנה כהן.