פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ד', יז’ באייר תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
טובה מנהלת חוג "פוגשים השראה" בקשה להכין דיוקן . אז אילנה הבעלים שלי (מיל הכינה עלי סיפור הזוי תאזינו עכשיו לדמותי האמיתית .
19:44 (09/12/18) אילנה כהן
תגיות: נמרה, כלבה, בוקסרית

פרק א. נולדתי כנראה באיזה מושב ליד גדרה, בגלל הטראומה אתם יודעים אני לא זוכרת מי ניתק אותי מהעטין של אמי. ואיך הגעתי למושב עם כלובים . לא יכולתי לישון בכלל, בעיקר בגלל הפרידה בכיתי ובכיתי שנית, וגם בגלל נביחות ויללות השכנים , כן הכלבים בכלובים לידי היו בלתי מחונכים בעליל. שלא לדבר על הריחות שעלו מהכלובים האחרים . איזה כלבים בלתי מחונכים. מאלו גנים הם הגיעו? וכך גדלתי בכלוב במושב , בגלל מצוקת הדיור הכניסו לכלוב שלי עוד 2 גורי כלבים. אחת היתה גורה פינצ'רית חמודה, ואפילו התחלנו להתחבר . ואז בדיוק הגיעה מכונית עגולה בצורת צפרדע גדולה (הברברים קוראים לה פולקסוואגן).ראיתי את יחזקאל הבוס של בית היתומים שלנו (שהם מכנים הכלביה) מוריד עיניו מהעיתון ומביט לעבר המכונית . מתוך הצפרדע הגדולה יצא אדם שמנמן עם זקן והתחיל לעבור בין הכלובים. כלנו נעמדנו דום והפינצ'רית שכשכה בזנב. אבל זה לא עזר לה , המזוקן נגש אלי והסתובב סביבי. תגיד שאל את הבוס "האם היא מייררת הרבה?", מה ? שאל הבוס "מייללת לא היא לא מייללת בכלל". מייררת לא מייללת , מזילה ריר?" וניגש אלי ובלי רשותי אחז בלסת התחתונה שלי ופתח את פי." טוב נראה שכמות הרוק סבירה, לא נורא. " "תגיד איזה אופי יש לה?" "אהה היא נהדרת , לא עושה צרות ממש כלב שטיח" השיב הבוס. מה אני שטיח, איזה עלבון חוצפן , לא רוצה ללכת לבית שלהם. "בוקסרית כזאת גדולה ושרירית שטיח?" היקשה המזוקן. "כן , אמרת שיש לך תינוקת ועוד תינוק בדרך ,בדיוק מתאים לך." "אבל היא לא תקפוץ על התינוקות תדרוך עליה ." "לא באחריות. זהו קח אותה לא תצטער. " אחרי שהמזוקן העביר מספר ניירות צבעוניים לבוס . הוציא קולר ורצועה ואפילו לא שאל אם אני מסכימה, פתח את הבגאג' והכניס אותי מיד . איזה פחד חשוך. ופתאום הארץ התנדנדה. חשבתי רעידת אדמה. פחדתי להקיא. סוף סוף נפתח הבגז'. מיד עשיתי פיפי על הדשא. ולפתע שמעתי צעקה " מה הבאת סוס ? אתה רציני? הרמתי ראשי לראות מאיפה מגיע הקול. ובמרפסת בקומה השלישית עמדה אשה צעירה עם שער שחור . בלילה ראשון השאירו אותי במיתחם שהם מכנים סלון. בגלל שהאשה פחדה ממני הם השאירו אור כל הלילה ושוב לא יכולתי להירדם. בבוקר לאחר שהורידו אותי למטה לפיפי ועוד ,אתם יודעים , פגשתי את התינוקת, בת שנה בלבד אבל רצה אחרי בכל הבית. אני לא יכולה לנוח ומה שגרוע יותר הוא כשהיא מסתובבת ומפילה מעין טיל נשמע בום . הם קוראים לזה בקבוק חלב. אבל תאמינו לי כשזה נופל מהפה שלה תוך כדי מציצה, זה נשמע ממש פצצה. אבל לאט לאט התחלתי להתיידד עם המשפחה. אפילו האמא שהיתה נגד האימוץ שלי , התחילה להתקרב אלי. יום אחד לקחו אותי לבית לבן שנקרא "מרפאת כלבים" ואני לא יודעת מה והטרינר הנוראי הזה שעשה לי פרוצדורה אני לא יודעת ,הוא והאחות סממו אותי . חזרתי הביתה ובקושי עמדתי על הרגלים הייתי כל כך חלשה. ואז האשה בשיער הכהה הביאה לי גביע קוטג' וראתה שקר לי ואני רועדת והביאה שמיכה , אמנם עם ריח פיפי של התינוקת וכיסתה אותי. ואפילו כיבתה את האור בלילה. שמחתי שהיא כבר לא מפחדת ממני. ואולי היא תתקרב אלי ואפילו תלטף אותי קצת ולא יהיה לי עצוב שאני לבדי, בלי אמא. פרק ב. כך ביליתי את ימי במשפחה כהן העליזה, בבוקר נסעו לעבודה , אותי הוציאו החוצה, הסתובבתי ברחובות רעננה, התפלשתי בדשא וברפש, ובארבע כמו כלבה נאמנה התייצבתי במעון אמונה. וביום אחד, הרגשתי שהבטן של האשה שתפחה מאד בזמן האחרון , אינה כתמול שלשום אבל זה בפרק הבא.