פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ה', טו’ בתמוז תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
כיצד ניתן להגן מבחינה כלכלית על האשה והילדים לאחר הגירושין?הפתרון: ביטוח מזונות של חברת בריאות ישיר - הדרך היחידה להבטחת תשלום מזונות לאם ולילדיה
15:43 (04/06/13) אילנה כהן

כיום יש בישראל יותר מ- 300,000- נשים גרושות, כ2/3- מהן עם ילדים מתחת לגיל 18, והמספר הזה עולה בקצב מהיר. אחד מתוך שלושה זוגות נישאים מתגרש ולפנינו תופעה חברתית עם קשיים שיש לטפל בהם.בגלל תלותן הכלכלית של רוב הנשים בבן זוגן ושליטתו במשאבי המשפחה (54% מהנשים אינן עובדות מחוץ למשק ביתן, ומבין העובדות בשכר הכנסתן הממוצעת היא מחצית מהכנסתם הממוצעת של הגברים) לאחר הגירושין, דמי המזונות הם קו החיים לאם ולילדים. מה יקרה כאשר הגרוש מובטל ונותר ללא הכנסה כלל, הוא חב במזונות לילדיו. נוסף לזאת, עליו לספק את כל הצרכים החיוניים של ילדיו כחובה מוחלטת ואין באפשרותו לחמוק מחובה זו. מצב של אובדן הכנסה בשל פיטורים, מחלה, נכות או מוות עלולים להשאיר משפחה ללא תשלום מזונות. הדרך היחידה לדאוג לעתיד המשפחה והילדים היא- ביטוח מזונות – תעודת אחריות המבטיחה תשלום מזונות גם במקרים של חוסר יכולת כלכלית מצד הגרוש. ביטוח המזונות מצטרף לזכויות המגיעות לאשה מהביטוח הלאומי. ניתן להוסיף את ביטוח המזונות להסכמי הגירושין ויכול להיות משולם ע"י הגבר או האשה. חברת בריאות ישיר בראשותו של גיא בר דואגת לפוליסה ייחודית המקנה ביטחון לאם וילדיה ביום שלאחר הגירושין הקף הגירושין ,תביעות ותיקי מזונות. בשנים האחרונות התגרשו בבתי הדין בישראל מדי שנה כ-9,500 זוגות יהודים, המהווים כ-25% ממספר הזוגות היהודים הנרשמים בישראל בשנה כנשואים (לאחר נישואין בישראל או לאחר נישואין אזרחיים או יהודיים בחו"ל). הגירושין בישראל נמצאו במגמת עלייה רציפה מראשית שנות ה-70, גם בהתחשב בגידול באוכלוסייה. כך למשל עמדו מספרי הגירושין בשנת 1980 על 4,100 מקרים ובשנת 1990 על 5,640. בשנים 2002-2003 חלה ירידה קלה במספרי הגירושין, ככל הנראה עקב המצב הכלכלי והביטחוני, אולם בשנת 2004 חזרו המספרים ועלו ב-4.3% (נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2000-2004). נוסף לגירושין בבתי הדין, מתגרשים בישראל מדי שנה בממוצע בהליך התרת נישואין 2,380 זוגות שנישאו ב'נישואי תערובת' של בני דתות שונות. ברוב המקרים מדובר בנישואין בין יהודי ולא יהודי מקרב עולי ברית המועצות לשעבר (נתוני הנהלת בתי המשפט, 2000-2004). בבית הדין הרבני נפתחים מדי שנה בממוצע כ-10,500 תיקי סידור גט, כ-8,000 תביעות גירושין, כ-7,800 תיקי אישור הסכם גירושין, כ-4,700 תיקי מזונות, כ-1,350 תיקי חלוקת רכוש, כ-1,090 תיקי שלום בית, כ-370 תיקי אישור גט, כ-260 תיקים בעניין מורדת ו-45 תיקים בעניין הסכמי ממון. תיק סידור גט ממוצע נמשך 4 חודשים, תיק אישור הסכם - 7 חודשים ותביעת גירושין ממוצעת - 13 חודשים. לדיון ראשון תמתינו בממוצע בין חודש (בתיקי סידור גט ואישור הסכם) לשלושה חודשים (בתביעת גירושין), ולדיונים נוספים, אם יידרשו - בין חודשיים (בסידור גט) לשלושה וחצי חודשים (בתביעת גירושין ואישור הסכם, נתוני בתי הדין הרבניים, 2001-2004). בבית המשפט לענייני משפחה נפתחים מדי שנה בממוצע 5,200 תיקי תביעה רכושית כספית, 8,900 תיקי מזונות ומדור, 4,200 תיקי אישור הסכם (עם מגמת ירידה קלה בשנתיים האחרונות בתחומים אלה), כ-400 תיקי יישוב סכסוך וכ-15,700 תיקים בענייני אפוטרופסות וילדים (עם מגמת עלייה קלה מדי שנה בתחומים אלה). מרבית התיקים נפתחים אגב סכסוכי גירושין, אם כי לא כולם (נתוני הנהלת בתי המשפט, 2001-2004). לפי הערכת בתי הדין הרבניים, מספר העגונות הישראליות שבעליהן נעדרים עומד כיום על כ-15 נשים ואילו מספר מסורבות הגט שיש לגביהן פסק דין רבני לחיוב גט מזה 3 שנים עומד על כ-230 נשים (נתוני בתי הדין הרבניים, 2004). כנגד כ-60 סרבנים הופעלו סנקציות אזרחיות בשנת 2004. לפי תפיסת ארגוני נשים העוסקים בתחום, הגדרת מסורבת הגט אינה תלויה במתן פסק-דין על-ידי בית הדין והיא כוללת את כל מי שבעלה מסרב לתת לה גט או דורש ממנה ויתורים בלתי סבירים לשם כך, ומצב זה נמשך מעל שנתיים. בכלל זה גם זוגות שלא פנו כלל אל בית הדין משום שאין ביניהם הסכמה ואין להם עילת גירושין שתהיה תקפה בעיני בית הדין. על-פי הגדרה זו עולה מספר מסורבות הגט בפועל בישראל היום לאלפים. לפי ממצאי סקר מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, הרי שכ-40% מהנשים היהודיות שהיו בהליכי גירושין בישראל היו נתונות לסרבנות גט או סחיטה (אוניברסיטת בר אילן, מרץ 2005)