פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ש', יז’ בתמוז תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  

חג,האפיפניה,,,חג,ההתגלות,,סביבתנו,,מכון,אבשלום,,קאסר,אל,יהוד,,עין,חוג'לה,,מנזר,גרוסימוס,,מנזר,ג'ורג,,ואדי,קלט

 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
איפה הטביל יוחנן את ישו ? היכן חצו בני ישראל את הירדן? איפה התחבא ירמיהו הנביא? מיהו השומרוני הטוב? אלו אתרים נקבעו כקדושים ע"י הלני המלכה ועוד? כל זאת ועוד, סיור היסטורי מרחיב דעת וחוויתי של "סביבתנו".
19:10 (25/01/14) אילנה כהן

עלי להודות שביקרתי כבר בקאסר אל ייהוד ולכן כשהוזמנתי לסיור לאתרי נצרות וביקורנזר במי בקעת ירי"חו סביבתנו", התלבטתי אם להצטרף ובדיעבד התברר כי החלטתי היתה מוצלחת ביותר. הסיור היה ייחודי קודם כל משום שהוא נערך ב-18 לינואר בחג האפיפניה .תוסיפו לכך את כל פרקי הידע שה"סניף" לנו המדריך דן הרמן, אריכואלוג שחי ונושם היסטוריה, דתות וידיעת הארץ המשוזרים בנופים מדהימים של בקעת יריחו, מנזרים ,וקסם המדבר.ותקבלו סיור מנצח. חג האפיפניה פרושו חג ההתגלות ,נחוג כל שנה ב-18 לינואר . החג מסמל שני אירועים נוצריים חשובים בחייו של ישוע מנצרת - האחד, ביקורם של 3 החכמים שביקרו בבית לחם במהלך הולדתו של ישוע והכירו בהתגלותו של המשיח והשני, הנחגג ב קאסר אל ייהוד , על גדות נהר הירדן, מקום הטבלתו של ישוע בידי יוחנן המטביל. אתר קאסר אל ייהוד , נמצא מזרחית ליריחו,הוא אחד משלושת המקומות המקודשים ביותר לנוצרים האורתודכסים לאחר נצרת ובית לחם,משום שבמקום זה הטביל יוחנן את ישו ובעצם על ידי כך "הכתיר אותו כנביא. בברית החדשה מתואר סיפור ההטבלה בבשורה על פי מתי פרק ג' נכתב "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־לוֹ וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃ וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצִיתִי בּוֹ". את הגושפגקא הסופית להכרזת המקום כקדוש לנוצרים העניקה , הלני המלכה בביקורה בישראל. ומאז החלו מסעות העליה לרגל לטבילה בירדן . המסעות הופסקו בשנות השבעים בגלל חדירות מחבלים והאזור נסגר ומוקש ע"י צה"ל . והאזור כונה כ"ארץ המרדפים". רק בשנת 2011, בעקבות שנות השקט לאחר חתימת חוזה השלום עם ירדן ,נפתח האזור ע"י צה"ל ומשרדי התיירות והפיתוח האזורי החלו בפעולות לפיתוח האזור עם תוכניות לבתי מלון , סכר משותף עם ירדן ועוד. השם קאסר אל יהוד פירושו מבצר היהודים ועל פי מסורת אחרת במקום זה חצה עם ישראל בראשותו של יהושוע בן נון את הירדן בכניסתו אל הארץ המובטחת לפני כ-3,200 שנים. העיר יריחו הסמוכה ,נחשבת לעיר הנמוכה ביותר בעולם וגם העיר העתיקה בעולם , בחפירות אריכאולוגיות באזור נמצאות עדויות של חיים מלפני 10000 שנה.! בהגיענו למיתחם קאסר אל ייהוד, כשבין הגבעות מתנשאות כיפות הכנסיות והמינזרים, תזמרת הנערים של בית סחור נגנו וצעדו בחצרוצרות ובתופים, שוטרים וקרדינאלים הסתובבו וצליינים נוצרים מהארץ ומארצות חו"ל החליפו בגדיהם בכותנות לבנות וטבלו עצמם במימי הירדן הקדושים. יש לציין כי גם מעבר לירדן ניכרה תכונה וצליינים שהגיעו לשם גם טבלו עצמם אך בעיקר הכינו עצמם לצפות בטקס שייערוך הפטריאך . לאט לאט מגרשי החניה התמלאו ברכבים פרטיים ובעשרות אוטובוסים אשר הסיעו למעל מעשרת אלפים נוצרים ומטיילים אשר הגיעו כאמור להשתתף ולצפות בתהלוכה ובטקס.ולחוג את חג האפיפאנה. לא להאמין פקקים במדבר! במרצדס שחורה הגיע הפאטריאך תיאופילוס השלישי,מלווה באלוף צה"ל ובשגריר היווני ובמספר רב של שוטרים , אנשי בטחון ואנשי דת אורתודוכסים. לאחר תפילה קצרה במנזר, החלה התהלוכה ואלפי אנשים וילדים וקרדינאלים הצטרפו לתהלוכה בחצרוצות, תופים ובמשך כשעה ירדו לכיוון הנהר. שם נאם הפטריאך , ברך והתיז מים על הצליינים והפריח שלוש יונים צחורות. עלינו לאוטובוס לכיוון מנזר "גרסימוס" ,התחנה הבאה של סיורנו ,וממול עשרות אוטובוסים שהסיעו אתיופים לטקס הבא שתוכנן לשעה שתיים. האתיופים לבושים בלבוש חגיגי לבן ומוזהב התייאשו מהפקקים והחלו לרדת מהאוטובסים ולצעוד בשירה ובתפילה מהכביש הראשי. בנסיעה של כעשר דקות הגענו למנזר דֵיר חָגְ'לָה נמצא צפונית לים המלח בתוך מדבר יהודה כשני ק"מ מכביש הערבה. המנזר נוסד במקורו במאה החמישית לספירה על ידי אב הכנסייה הירונימוס, ונוהל בידי הנזיר גרסימוס.הוא נחשב למחולל נסים ולפטרון החיות.על פי המסורת , נתקל גרסימוס באריה פצוע, שקוץ תקוע ברגלו. הוא שלף את הקוץ וטיפל באריה עד שריפא אותו. בעקבות כך, ליווה אותו האריה לכל מקום ושמר עליו מכל רע. כשגרסימוס הלך לעולמו, רבץ האריה על הקבר וסרב ולשתות עד שמת (מתוך ויקיפדיה.)המנזר משמר את שם היישוב המקראי "בית חגלה "המוזכר בספר יהושע, בפרשת הקצאת הנחלות לשבטי בנימין ויהודה. האתר מופיע במפת המידבא במאה הששית. בביקורנו במנזר "גרסימוס" (דיר חג'לה) נמשכה החגיגה , הפעמונים צלצלו כל רבע שנה וצלחות אורז וחומוס ומנדרינות הוגשו חינם לקהל המבקרים. המיתחם משתרע על שטח גדול וכולל את המנזר, מגורים וסדנאות פסיפס בהתאם למסורת עתיקה.מיתחם הסעדה ואכסניה לצליינים. כל המיתחם כולו נמצא בתוך חורשה מטופח מאד, ומעניק הרגשה של ימי קדם עם שלווה פסטורלית. המבנה הקיים היום הוא צלבני, הבנוי מקלויסטר ותקרת הקשתות הצולבות ,אשר חלקים רבים ממנו ,שוקמו בתקופות שונות .השיפוץ האחרון בוצע ב1890 . בקרנו בכנסייה הגדולה השוכנת באולם רחב בעל כיפה גדולה.הקירות והעמודים מעוטרים בציורים של נזירים חשובים שפעלו באזור בתקופה הביזנטית . הרצפה עשויה מחלקי רצפת הפסיפס המקורית ,כולל שרידי פרסקאות. בארונות זכוכית מוצגות שרידי עצמות וגולגלות של נזירים שנטבחו על ידיד הפרסים בשנת 614 והמקום נחרב.לאחר כיבוש הארץ בידי הערבים בשנת 640 לספירה, המנזר שוקם, אך נראה כי חרב ונבנה כמה וכמה פעמים במשך מאות שנים. לאחר מלחמת ששת הימים: הפך אזור הבקעה לחלק משטחה של מדינת ישראל, נסלל כביש הבקעה בצמוד למנזר, ומנזר גרסימוס הפך לאתר צליינות חשוב. אב המנזר כריסטוס, הפך את המנזר לפנינת צליינות ותיירות. ביוזמתו הוקמה פינת חי בחזית המנזר; הותקנו ספסלי פיקניק בתשלום סמלי,בריכה עם מזרקת פסיפס ועוד. משם המשכנו לתצפית על מנזר " סנט ג'ורג'" . בואדי קלט. המראה שהתגלה לעינינו היה ציורי כמעט אגדי טבול בנוף קניוני קדמוני.המנזר כולל שלוש קפלות ומגדל פעמונים ,אותם מתחזקים ומנהלים עשרה נזירים יוונים מכניסי אורחים. בדרך עברנו ליד אתרים אשר שמשו למקומות התבודדות בימי התנ"ך ולנזירים מהתקופה הביזנטית, ועד לימינו. מביניהם מנזר מרטיריוס שליד מעלה אדומים, מנזר פארן, אתר השומרוני הטוב ועוד. אכן נשבינו בקסמי המדבר ובהיסטוריה של אזור מדבר יהודה ובקעת יריחו עם כל שלל הארועים ההסטוריים ,המלחמות ההתבודדויות וסיפורי התנ"ך והנצרות.

 
....