פורטל הנשים הראשון בישראל
  www.wol.co.il
נש"ר נשים ברשת
יום ש', כ’ באייר תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
 
13:42 (07/01/13)
אילנה כהן
כנסו לבלוגים של נש"ר http://nashimbares het.wordpress.com/
 







.
שר החינוך, הרב שי פירון, הודיע היום, ה', על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום חקר הרפואה, לפרופ' מרתה וינשטוק רוזין וברך אותה. שר החינוך אישר את המלצת ועדת הפרס בראשות פרופ' מישל רבל.
21:13 (28/02/14) אילנה כהן

פרופ' מרתה ויינשטוק-רוזין נשואה לפרופ' ארנולד רוזין, יקיר ירושלים (משנת תש"ע) מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז רפואי שערי צדק לשעבר. יש להם 4 ילדים ו-20 נכדים. היא נולדה בווינה ב-1935, ובשנת 1939 סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה משפחתה נאלצה לברוח והגיעה לאנגליה. בתום המלחמה, היא התחילה ללמוד לנגן בכינור, והשתתפה בתזמורת בית הספר ותזמורת חובבנית ידועה ("בן אורי") עד שהיא עלתה ארצה. למרות התלאות בשנות המלחמה בהיותה חיה בלונדון, היא הצליחה בלימודיה בבית הספר, וכבר מגיל צעיר החליטה לעסוק במחקר תרופתי. לכן למרות שהתקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטת לונדון (דבר שהיה קשה עבור אישה בימים ההם) היא הגיעה למסקנה ששאיפותיה תתמלאנה רק אם היא תלמד בבית הספר לרוקחות באוניברסיטת לונדון לתוארB.Pharm. (1956). שם היא רכשה ידע רחב בכימיה ופרמקולוגיה, יחד עם בסיס מוצק בפיזיולוגיה, ביוכימיה ופתולוגיה. היא המשיכה בלימודיה בבית ספר לרפואה ע"ש St. Mary's לתואר Ph.D. בפרמקולוגיה (1961), בעבודה חלוצית שבה הדגימה את קיומם בגוף של קולטנים למורפין. ממצא זה הוביל לגילוי של אופיאטים אנדוגניים על-ידי חוקרים אחרים.למרות שהוצעה לה משרה בכירה באוניברסיטת לונדון ב-1969 העדיפה לעלות לישראל עם בעלה ו-3 הילדים, ובתום השנה הראשונה בישראל נולד לה הילד הרביעי. בעלה הוזמן לנהל בית החולים החדש לשיקום וסיעוד בגדרה, ומרתה התבקשה על ידי הדיקן פרופ' שמעון גיטר ז"ל להצטרף לפקולטת הרפואה באוניברסיטת תל-אביב. שם ניתנה לה לארגון את ההוראה בפרמקולוגיה בבית ספר החדש. בהמשך מחקריה היא יזמה פרויקט להכין אנטגוניסטים לקולטני בטא אדרינרגיים שיפעלו באופן סלקטיבי בלב, במטרה למזער את השפעות הלוואי השליליות שלהם. בשנת 1977, מרתה קבלה מענק מהמכון האמריקאי הלאומי להתמכרויות לסמים (NIDA) על מנת לחקור את המנגנון של סבילות ל- opiates וכיצד הם גורמים לדיכוי נשימתי. זמן קצר לאחר מכן, היא ענתה להזמנתו של פרופ' פליקס ברגמן, מנהל המחלקה לפרמקולוגיה בבית ספר רפואה באוניברסיטה העברית, למלא התקן במחלקתו עקב פרישתו. שנה אחרי שהגיעה, המחלקה התמזגה עם המחלקה לפרמקולוגיה בבית ספר לרוקחות. היא נהלה את ההוראה לתלמידי רוקחות וגם למדה פרמקולוגיה לתלמידי רפואה ורפואת שיניים. היא המשיכה שם במחקר על המנגנון הקשור לפעילויות של מורפין, והראתה כי אפשר לבטל את ההשפעה לדיכוי הנשימה של מורפין באמצעות מתן בו-זמני של מורפין ופיזוסטיגמין, שהוא מעכב האנזים אצטיל-כולינאסטראז, המפרק אצטילכולין. שילוב זה אף גרם לחיזוק האפקט של שיכוך כאב של מורפין . בשנת 1981 זכתה לתואר פרופ' מן המניין. בשנות ה-80, חלתה חמותה האהובה עם מחלת אלצהיימר, ומרתה חשה בחוסר אונים נוכח היעדר טיפול תרופתי עבור מחלה נוראה זו. הודות למחקריה עם מעכבי האנזים כולינאסטרזה עלתה על דעתה האפשרות להקל על ההפרעות הקוגניטיביות באמצעות טיפול בחומרים אלה. היא הצליחה לשכנעה את מנכ"ל משרד המדע לאפשר לה להשתמש במותרות כספי המחקר שקיבלה מהמשרד למטרה זו. בשנת 1986 אחד ממעכבי הכולינאסטראזה שהכינה יחד עם פרופ' מיכאל חורב וד"ר זאב תא-שמע ז"ל, גילה פעילות מתאימה למטרה זו. התרופה נמכרה ע"י חברת "יישום" מהאוניברסיטה העברית לחברת Sandoz השוויצרית, ושווק היום ע"י חברת Novartis כ-Exelon. מרתה הושבעה לסודיות על ידי חברת Sandoz לגבי המוצא של התרופה בישראל - דבר שמנע ממנה לקבל פרס קיי מהאוניברסיטה העברית עד שנת 2000. מאידך גיסא, שמירת הסודיות בדיעבד מנעה מאנשים לפנות אליה בבקשה לקבל את התרופה לפני סיום מוצלח בפיתוחה הנדרשים לפני יציאתה לשוק. ב-1983, מרתה נבחרה למנהלת המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית. מאז 1977 היא ישבה במערכת העריכה של כתבי עת מדעיים,מאז פרישתה ב-2003, פרופ' ויינשטוק-רוזין ממשיכה לשתף פעולה עם מדענים בתחומים רבים ולפרסם מאמרים ופרקים בספרים מדעיים, ואף מוזמנת לעיתים קרובות להרצות בכנסים מדעיים. פרופ' מישל רבל שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה - פרופ' אפרת לוי– להד, פרופ' חיים סידר ופרופ' קרל סקורצקי. בנימוקי הועדה, ציינו חבריה, כי פרופ' מרתה וינשטוק רוזין מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים חוקרת שנים טיפולים תרופתיים במחלות ניווניות של המערכת העצבית המרכזית. התרופה ריבסטיגמין (אקסלון) משפרת את איכות החיים של מאות אלפי אנשים שסובלים ממלחת האלצהיימר. פרופ' וינשטוק רוזין ממשיכה לחקור בשיטות מתוחכמות לגילוי תרופות הפועלות על מנגנונים של תפקוד המוח והזיכרון במחלות אלו.